Skip to main content

מעסיקים עובדים זרים סיעודיים? הכירו את זכויותיהם


מעסיקים עובדים זרים סיעודיים? הכירו את זכויותיהם
אם אתם מעסיקים
עובד זר – חוקי או לא – כדאי שתדעו מה מגיע לו ואיך להתמודד עם תביעות משפטיות שהוא עשוי להגיש נגדכם

שגית פסטמן

בישראל כ-300 אלף
עובדים זרים לא חוקיים ו-100 אלף עובדים חוקיים שעובדים בבנייה, בחקלאות או בסיעוד. הביקוש לידיים העובדות שלהם – למרות מצב האבטלה החמור בארץ – לא נבלם. ברגע שסבא או סבתא מתקשים לתפקד בעצמם, המטפלים מרומניה, מתאילנד או מאפריקה הופכים מהר מאוד למעין בני משפחה.
בניגוד לחברות קבלן שמעסיקות את העובדים הזרים, בהרבה מקרים קשישים ובני משפחותיהם לא תמיד מודעים לזכויות ולחובות החוקיות של עובדים אלה. לאחרונה החליטה
חברת הסיעוד למען להקים מוקד של מידע וייעוץ משפטי בשם "הקו למעסיק," שייתן מענה משפטי וניהולי לקשישים ולבני משפחותיהם המעסיקים עובדים זרים.
לדברי דנה רשף, מנכ"לית החברה, בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לתנאי העסקתם של העובדים הסיעודיים. מנגד, המעסיקים הקשישים מחויבים לשלם תוספות שכר או פיצויים, מסוג זה או אחר, רטרואקטיבית לכל עובד, דבר שהביא לעלייה של כמעט פי 3 מהמשכורת ההתחלתית שעליה סוכם, בנוסף לעלייה של כמה מאות אחוזים במקרי תביעות של
עובדים זרים נגד מעסיקיהם הקשישים.
דמי כיס וחופשות מולדת
רשף: "התביעות נשענות על חוק
עובדים זרים, המחייב את הקשישים להשוות את זכויות העובדים הזרים לאלו של העובדים הישראלים, וגם מחייב את הקשישים להעניק לעובדים הזרים זכויות נוספות, בהן שיכון העובד הזר בדירה או בחדר, מענק דמי כיס שבועיים ומתן חופשות מולדת ארוכות." לדברי רשף, סכומי התביעות מגיעים לעשרות אלפי שקלים למקרה, והן מסתיימות לרובן בפשרה רווחית מאוד לעובדים, מחוץ לכותלי בית המשפט.
בדרך כלל אנו נחשפים לסיפורים המזעזעים של העובדים הזרים שמגיעים לארץ בנסיבות כלכליות או פוליטיות קשות וזוכים ליחס משפיל מצד הרשויות או המעסיקים. לא מכבר פסק בית המשפט האזורי לעבודה בירושלים לטובת עובדת זרה, אזרחית בורמה, שטענה כי זוג ישראלים ניצל אותה באופן שיטתי במשך יותר מ-10 שנים. בתביעה שהגישה טענה העובדת הזרה כי הזוג הבהיר
לה שהיא תעבוד אצלם במשק הבית יום בשבוע ללא שכר, בתמורה לאשרת שהייה ועבודה בישראל על שמם. בשאר ימות השבוע היא הורשתה לעבוד במשקי בית אחרים בתשלום. הנתבעים הכחישו בבית המשפט את טענת העובדת וטענו בתוקף כי שילמו לה 150 שקל על כל יום עבודה, אך בית המשפט צידד בעובדת הזרה וחייב את הזוג לשלם לה שכר עבודה עבור 10 שנים, פיצויי הלנת שכר, פיצויים בגין דמי נסיעות, דמי חגים ופדיון דמי הבראה ועוד. בסך הכל נפסקו לה פיצויים של יותר מ-50 אלף שקל. במקרה אחר
עובדת זרה שטיפלה באסיר ציון לשעבר, שנפטר, הגישה תביעה על סך 50 אלף שקל נגד בנו. האישה טוענת בכתב התביעה שבעקבות פטירתו של מעסיקה, היא איבדה את מקום עבודתה באופן מפתיע וללא כל התראה מראש, ולכן היא זכאית לפיצוי כספי. לפי חוקי העבודה בארץ, הבן צפוי לשלם את מלוא סכום התביעה.
"הקשישים לא תמיד מבינים"
עו"ד עמית יודפת ממשרד עמית יודפת ושות,' המשמש כיועץ המשפטי של "הקו למעסיק" מבהיר: "הוראות החוק לא תמיד ברורות בתחום הזה, האכיפה לא רצינית והמעסיקים הם אנשים קשישים שלא מבינים את הזכויות והחובות של המטפלים בהם.
"הרבה פעמים גם הילדים שלהם טרודים בענייני היום יום ולא יודעים שהם לא מקפידים על החוק. כך נוצרת קרקע פורייה לתביעות בנושאי עבודה של העובדים הזרים." עו"ד יודפת מסביר שחלק גדול מהבעייתיות נעוץ בעובדה שהחוק כוללני מאוד ולא מבדיל כמעט בין סוגי העובדים הזרים. "העסקת עובד זר בחקלאות אינה דומה להעסקת עובד זר בתחום הסיעודי. החוק דורש שלכל עובד יהיו חדר בגודל מוגדר, ארון, מדפים, תנאי היגיינה מסוימים ועוד."
לדבריו, כשמעסיקים קבוצת עובדים בבניין וצריך לספק להם את התנאים האלה זה עניין אחד, אך כשמעסיקים עובד סיעודי בבית והוא משתמש במים ובחשמל שלכם- העלות הזאת מאוד גבוהה למעסיק.
עלפי החוק, המעסיק רשאי לנכות מהעובד בכל חודש לא יותר מ-230 שקל מהמשכורת בגין שכר דירה ושימוש במים, חשמל וארנונה על חשבון המעסיק. אלא שהעלות הריאלית גבוהה בהרבה. לדעת יודפת, הסיבה לפסיקה האינטנסיבית בעניין העובדים הזרים היא שגם בית המשפט מתקשה להתמודד עם החוק. "יש תיקים רבים שבהם עובדים זרים טוענים שהם עבדו שעות נוספות ולכן מגיע להם עוד כסף. לנתבעים קשה לדחות את הטענות האלה, כי הילדים של הקשישים לא נמצאים כל הזמן בבית, והקשישים בעצמם לא תמיד מסוגלים מנטלית להעיד לטובת צד זה או אחר." על העלייה במספר התביעות אומר יודפת: "לפני כמה שנים הוגשו אולי 5 תביעות בחודש. בית המשפט התייחס לנתבעים בסלחנות מסוימת כי הוא ראה שמדובר במעסיקים שהם קשישים ללא כוונות רעות. היום מוגשות כבר כמה עשרות תביעות בחודש, וחלקן הגדול מסתיים בפשרה."
הסיבה לכך, לדבריו, היא שהיחס של בית המשפט כלפי הנתבעים הפך נוקשה יותר, והוא בדרך כלל מעדיף לפסוק לטובת הצד החלש, אז עדיף לנתבעים להתפשר. בנוסף מדובר בדרך כלל בתביעות של בין כמה אלפי שקלים ל-50 אלף שקל. "בסכומים כאלה לא תמיד שווה לנתבעים לשכור את שירותיהם של עורכי הדין, גם אם הם צודקים ולכן פשרה נראית אטרקטיבית," הוא מסביר. ב"קו למעסיק" מודעים לכך שבהרבה מקרים העובדים הזרים בתחום הסיעודי מנוצלים בצורה מחפירה וחלק ניכר מהתביעות מוצדקות, אבל באותה נשימה טוענים שם שהתביעות בקרב קבוצת העובדים הזאת הפכו פופולריות מפני שחלק מהמעורבים בתחום ראו שיש כאן הזדמנות פז לעשות כסף.
יודפת: "יש עורכי דין שששים להגיש תביעות בשם העובדים הזרים, בתקווה לגרוף חלק מהסכומים שהם זוכים בהם לכיסם. צריך להבין שגם העובדים לא תמימים. הם היום הרבה יותר מודעים לחוק ומדברים ביניהם".
תבעו אתכם? רוצו לעורך דין
סיבה נוספת לעומס התביעות היא הקלות שבהגשת תביעה: "נורא קל לעשות את זה," אומר יודפת. "משלמים עמלה מינימלית, ובית המשפט יכול לקבוע להם פיצויים של עשרות אלפי שקלים. התובעים אפילו לא צריכים להיות בישראל בשביל המשפט אלא רק למסור תצהיר ולנסוע חזרה לארצם.
"הם גם הבינו שהרבה פעמים מספיק בישראל לאיים בתביעה והמשפחות המעסיקות, שמאוד מעורבות בעניין הזה גם בפן הרגשי, לא רוצות להגיע לבית משפט ומסכימות לתת להם חלק גדול מהסכום הנתבע." לשאלה איך מתמודדים עם תביעה מסוג זה, משיבה יודפת: "אם הוגשה תביעה, כדאי לפנות לעורך דין שמתמחה בעניין ולו כדי לקבל מידע בסיסי ועזרה ראשונה. ככל שסכום התביעה גבוה יותר, כך משתלם להיעזר בעורך דין. העניין הוא שצריך לנקוט צעדים לפני שבכלל מגיעים לתביעה, ולהתנהל מול העובד בצורה כזאת שאם הוא יחליט להגיש תביעה, תגיעו מוכנים.
"אני ממליץ למעסיקים לשלם לפי החוק, להתקין יומן נוכחות בבית, ולציין בפנקס באופן מסודר כל סכום כסף שניתן לעובד או קוזז משכרו. אם לא משאירים חורים של אי ודאות או חוסר ידיעה בנוגע לטיפול מול העובד, קשה מאוד לתבוע אתכם".

חברת "אופק" מטפלות לקשישים מפעילה מוקד שירות טלפוני הפועל 24 שעות ביממה בכל ימות השנה. המוקד מספק מענים מיידיים ללקוחות הסיעוד וההשגחה.
מספר חינם 1-800-200-180
לתאום פגישת הכרות הקלק כאן !
טיפול סיעודי מטופל סיעודי סיעוד חוק סיעוד מטפלת לחולת אלצהיימר פיליפינים עובדים זרים
שרות וייעוץ בכל הארץ מוקד ארצי שיחת חינם 1-800-200-180 חרום 054-6639800
ziv@iofek.co.il
תגים: , , , ,

Comments

Popular posts from this blog

רשימת חברות סיעוד מורשות - עובדים זרים

זקוקים לעזרה בבחירת עובד זר או חברת סיעוד ? פנו אלינו עכשיו לייעוץ ללא התחייבות מוקד ארצי שיחת חינם - 1-800-200-180 פנה אלינו עוד היום ועובדת סוציאלית תלווה אותך בהגשת המסמכים הנדרשים בהתאמת המטפל ,עד קבלת הזכויות. רשימת חברות סיעוד מורשות - עובדים זרים בישראל קיימות עשרות חברות סיעוד שתפקידן לספק שירותים סיעודיים במסגרת חוק סיעוד. חברות סיעוד מספקות מטפלים ומטפלות לעזרה לקשישים בבתיהם. הקשיש יכול לבחור מרשימת חברות סיעוד לאחר קבלת אישור גמלת הסיעוד מביטוח לאומי. כחלק ממסגרת גמלת הסיעוד ניתן להעסיק עובד זר סיעודי .חברות אשר קיבלו היתר ממשרד התעשיה והמסחר (תמ"ת) ליבוא עובדים זרים בתחם הסיעוד מחויבות לעמוד בכללי איכות שנקבעו במסגרת רישיונן. חברות אלו נמצאות בפיקוח של משרד התמ"ת על ידי עובדת סוציאלית, חברות המורשות להביא לארץ עובדים זרים מחויבות במתן תנאים סוציאליים והדרכה לעובדים ואפשרות להחליף את העובד במידה והוא לא מתאים או מכל סיבה אחרת.מוקד ארצי 24 שעות - מספר חינם 1-800-200-180 לתאום פגישת הכרות הקלק כאן ! חברות סיעוד צפון חברות סיעוד בחיפה , חברות סיעוד בטבריה, חברות ס...

מעסיקים עובד זר? עליכם לרכוש לו ביטוח בריאות לעובדים זרים

חברת " אופק " מטפלות לקשישים מפעילה מוקד שירות טלפוני הפועל 24 שעות ביממה בכל ימות השנה. המוקד מספק מענים מיידיים ללקוחות הסיעוד וההשגחה. מספר חינם 1-800-200-180 לתאום פגישת הכרות הקלק כאן ! מעסיקים עובדת זרה סיעודית ? עליכם לרכוש לו ביטוח בריאות לעובדים זרים 26/11/2009, 15:53 מתוך גלובס חברות הביטוח המקומיות מספקות גם ביטוחי בריאות לתיירים ולעובדים זרים השוהים בישראל. בשוק יש מגוון פתרונות, החל מהרמה המינימאלית המחויבת על ידי הממשלה ומעלה, והמחיר משתנה בהתאם להיקף הפוליסה. ביחס למהגרי העבודה קובע חוק עובדים זרים כי על המעביד שלהם (למשל, מי שמעסיק אחות סיעודית זרה בביתו) מוטלת החובה להסדיר ל עובדת זרה המועסק על ידו ביטוח רפואי, ללא קשר לקיומה של אשרת עבודה תקפה של העובד. כלומר, גם אם מדובר בעובד לא חוקי, צריך לבטח אותו, והאחריות לכך היא על המעסיק. העובד צריך לקבל ביטוח רפואי למשך כל תקופת עבודתו אצל המעביד, בביטוח שיבטיח את זכאותו לשירותי בריאות דומים לאלו המוענקים על פי סל הבריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי על ידי המעסיק מה...

מבחן תלות - הערכת תפקוד ADL

מבחן תלות - הערכת תפקוד ADL מבחן תלות להעסקת עובד זר – מטפלת סיעודית (מבחן ADL) מבחן הערכת תלות להעסקת עובד זר נערך על מנת לקבוע האם ה"מטופל" תלוי באחרים (עובדת זרה)לביצוע פעולות יומיומית רגילות ומה רמת תלותו של המטופל בסיוע חיצוני.בהתאם לתוצאות הבדיקה תקבע זכאותו של מטופל סיעודי לקבל אישור להעסקת עובד זר. מבחן התלות מתבצע בבית הקשיש (קשישה) בידי אחות, פיזיותרפיסט או רופא ונועדה לבחון את מידתתפקודו של הקשיש / קשישה.תוצאות התלות ( ADL ) נמסרים ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ליחידת הסמך. מזה ADL - Activities of Daily Livingהערכת תפקוד - מבחן ADL - מבחן תלותבמסגרת מבחן ADL הוגדרו שש פעולות שהמבחן בודק האם למטופל יש יכולת לבצען ללא סיוע חיצוני: לקום / לשכב - בבדיקה זו בודקת האחות את יכולתו של המטופל הסיעודי לעבור ממצב של שכיבה לישיבה זקופהוממצב של ישיבה לעמידה – כולל קימה מכיסא גלגלים ו/או מיטה. שליטה על סוגרים - יכולתו של הקשיש הסיעודי לשלוט על פעולות המעיים ופעולת מתן השתן. במידה והמטופל הסיעודי תלוי בקטטר או בשימוש קבוע בחיתולים למבוגרים או סופגים אחרים משמעות הדבר: אי ש...